<h1>תניא רבתי סימן כ"ה</h1>
<h2>דף מא:</h2>
הנזהר מפת של נכרים, ושאינו נזהר. יכולין לאכול בקערה אחת, ואין לחוש בטעם פת של נכרים שנכנס בפת ישראל. כך מצאתי בשם רבינו שמואל ז"ל. כל דבר הבא ללפת בו את הפת, כיון שברך על הפת פטור מלברך עליו. והילכתא דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה ללפת בהן את הפת אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהן, לפי שכולן טפלין הן אצל הפת. ותנן כל שהוא עיקר ועמו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה. לפיכך בין לפתן בין מזון בין פירות שהביאן ללפת בהן את הפת. אין טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו. דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה. כגון דייסא, וכרובי ותרדים, שאינן לפתן ובאין למזון לשבוע. טעונין ברכה לפניהן, לפי שאין חשובין טפל. ואינן בכלל לחם שיפטרו בברכת המוציא. ואינן טעונין ברכה לאחריהן שמיני מזון הן וברכת המזון פוטרתן. דברים הבאים לאחר הסעודה שלא מחמת הסעודה. כגון פירות. אפילו הביאם בתוך הסעודה שלא מחמת לפתן טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. לפניהם דלאו טפלה נינהו מאחר שאינו מלפת בהן את הפת. לאחריהן דלאו מזון נינהו שיפטרו בברכת המזון. כך פירש רבינו שלמה ז"ל. ובשם רבינו האי גאון ז"ל מצאתי, דברים הבאים מחמת הסעודה כגון ירק ותבשיל ובשר שרגילים בני אדם להביאם בתוך הסעודה לאכול בהן את הפת, אינם טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהן. דברים שאין בני אדם רגילים לאכול בהם את הפת כגון חביצא ודייסא ומיני דחוליא (מיני מתיקה) והביאן בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהן ולא לאחריהן. דברים שרגילין בני אדם להביאם אחר הסעודה כגון תמרים, ורמונים, ומיני מגדים והביאן לפניו בתוך הסעודה ואכלן קודם ברכת המזון, טעונין ברכה בין לפניהן בין לאחריהן. לא שנא נטל ידיו לא שנא לא נטל ידיו, דבברכת המזון תליא מילתא. ומיהו אי קדים ובריך ברכת המזון מקמי דלברך על העץ. לא צריך לברוכי על העץ, דנפקו להו בברכת המזון.
